ניכויים משכר העבודה הם הסכומים שמותר לנכות אותם מתוך המשכורת של העובד בהתאם להוראות החוק בישראל. ניכויים אחרים שלא הותרו לפי דין, הם אסורים על פי חוק.
אם אתם עובדים, אתם כנראה רוצים לדעת מה מותר למעסיק לנכות מהשכר שלכם ומה לא.
ניכויים משכר העבודה – מהם?
לרוב, המשכורת של העובד מחושבת באופן ברוטו והעובד מקבל את השכר נטו. ההפרש בין הברוטו לבין הנטו הם כל הסכומים שהמעסיק מנכה משכר העובד ואילו קרויים בשם ניכויים משכר העבודה.
החוק בישראל קובע את הניכויים שהמעסיק רשאי להקטין מהשכר שלכם ויש סכומים שהמעסיק לא רשאי להקטין מהמשכורת שלכם.
אתם יכולים לראות את כל הניכויים האלו בתלוש השכר החודשי שלכם, שניתן על ידי המעסיק לאחר סוף החודש וקבלת המשכורת בפועל.
ניכויים מותרים לפי חוק
סכומים אלו מותר למעסיק לקזז מהשכר ברוטו של העובד:
- סכומים שמותר או חובה לנכות לפי חוק – כמו למשל מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, מס בריאות ועוד.
- תרומות שהעובד הסכים להם – אם העובד הסכים לתרום מתוך השכר.
- דמי חבר, תשלומי ועד עובדים, דמי טיפול מקצועי וארגוני וכד'.
- תשלומים לקופת גמל – כמו למשל הפקדות לפנסיה חובה, קרן השתלמות ועוד.
- מקדמות על חשבון עבודה – תשלומים ששולמו בגלל מקדמה ששולמה לעובד.
- קנס לפי חוק או הסכם קיבוצי – אם הוטל על העובד קנס שמותר למעסיק להקטין מהשכר.
- חוב לפי התחייבות – כאשר התשלום על חשבון החוב לא יותר מ-25% מהשכר – כמו למשל הלוואה מהעבודה.
ניכויים אסורים
כל ניכוי אחר שלא כתוב מקודם הוא אסור לפי חוק או הסכם קיבוצי.
למעשה, אם העובד קונס את העובד בשל אי הגעה לעבודה, או החזר הוצאות על הכשרה שניתנה לעובד, מתנות לחגים, טעות או חוסר בקופה (למשל לגבי עובדים בתחנות דלק), פקדון על ביגוד והנעלה וכד'.
מה עוד צריך לדעת?
- כאשר העובד מפסיק לעבוד, המעסיק יכול לנכות מהשכר האחרון כל חוב או מקדמה שהעובד חייב.